זוהי תקופה מורכבת…
כולנו – נשים, בנות, אמהות, אחיות, חברות,
עדות ושותפות לתהליכים לא פשוטים שקורים על אדמתינו.
אובדן, אבל, כאב, שכול, הם חלק מחיינו תמיד אך בתקופה הזו במיוחד,
ודרכם, ואיתם, החיים ממשיכים.
השמחה, הצחוק, השגרה, הגדילה, גם הם בלתי נפרדים ושזורים זה בזה.
לעתים האינטגרציה בין כל החלקים ובין המעברים היא לא מוכרת, חדשה, משתנה.
אולי בתוך הכאוס לא פשוט לנו
למצוא זמן שהוא רק עבור עצמנו.
בסוף שבוע הזה אנחנו מזמינות אותך,
באמת ובפשטות,
להשיל כל תפקיד
לבוא בדיוק כמו שאת ולעשות מקום לכל חלקייך,
למה שחי ברגע.
לכאוב, להתאבל, לרקוד, לצחוק, לנוח, לנשום, להתחבר לכוחות שבתוכך,
ולמה שרוצה להתגשם בחייך.
ביחד, בהדרגה, בקצב הטבעי של כל אחת ואחת, בשבט נשי שיווצר לו במהלך המסע,
ודרך כלים של תנועה, כתיבה, יצירה, טקסיות, חיבור לגוף, לנשימה, לנשיות,
וחיבור לכוחות הטבע, ובעיקרם – המים,
נזמין אותך להתבונן, לפנות מקום, להתמשאב, להשיל,
ולזרוע זרעים חדשים על אדמה טובה
בתוך נפשך.
