חייתי חיים של אנשים אחרים.
שנים נתתי לקול הפנימי להקטין אותי.
חשבתי שהערך שלי הוא משהו שצריך להילחם עליו, להוכיח אותו, להזיע עבורו מול העולם. מדדתי את עצמי דרך העיניים של אחרים, ובכל פעם שהם לא ראו אותי – גם אני הפסקתי לראות.
הרגשתי שאין לי זכות קיום אם אינני עושה בדיוק מה שאומרים לי, בלי קשר למה שמתאים עבורי. הייתי "הבת / האמא / בת הזוג של". עושה הכל כדי שירצו אותי, כדי שיהיה לי מקום, מתוך פחד עמוק שאם אהיה רק אני, זה פשוט לא יהיה מספיק טוב.
חייתי במאבק מתמיד על המקום שלי. על הזכות לנשום, על הזכות להיחשב. עד שמשהו בי התעייף. הבנתי שהמלחמה הזו אינה מתרחשת מול העולם אלא מול הספק הפנימי אשר מסתיר ממני את מי שאני באמת. עם החסרונות. עם הפגמים. עם כל מה שחשבתי שאסור שיראו. כי אולי לא יאהבו. אבל גם עם כל היכולות והעוצמות שבי אשר מאפשרים לי להיות האדם הייחודי שאני.
מתוך המסע הזה נולדה הסדנה "ראויה". סדנה שבה נפסיק לבקש רשות להיות.
מרחב שבו נניח את הצורך לרצות, להיות "יותר" כדי שמישהו יאהב אותנו, ואת הפחד שאיננו מספיקות. מקום להחזיר לעצמנו את הזכות הכי בסיסית שלנו: הזכות להקשיב לרצון שלנו.
